בדרכי אל שוק מחנה יהודה בירושלים נזכרתי בשאלה של חברי הירושלמים ״היית אצל רחמו?״
אז לא ,לא הייתי ואני לא יודע למה ,אולי כשאני עובר באזור המקום נראה עמוס ,אז לקחתי את אחי לחוות את המקום שכולם מדברים עליו,ואכן כמו שחשבתי מדובר במסעדת פועלים עמוסה וצפופה
כמו בכל חדר אוכל בקיבוץ או במפעל אתה לוקח מגש ועובר דרך חלון שבו אתה מבקש את המנות,לא ממש נוח או מעורר תיאבון אבל בכל זאת, כולם מדברים על רחמו ולכן אני מוכן לסבול
עברנו ליד החלון ונתקלנו במגישה שעמדה ליד מספר סירים שהחלה לספר על המנות במהירות שאני לא ממש הבנתי אבל פשוט אמרתי כן למה שנשמע לי מוכר
לקחנו צלחת חומוס עם פלאפל ,אורז עם מגדרה,מרק שעועית,מוסקה והתחלנו לבלוס
סיימנו את המנות דיי מהר ,לא בגלל אייכות המנות אלא בגלל הרעב שפקד אותנו
החומוס הרגיש כמו חומוס קנוי ופלאפל קר,מרק השעועית כנראה הגיע מפחית שימורים(אני מדגיש שמדובר בהרגשה שלי ושל אחי)אחי נהנה מהמוסקה ומהמגדרה ואני ויתרתי על התענוג
יצאנו מהמקום דיי מאוכזבים גם מהאוכל וגם מהמחיר שלא היה זול-עוד דבר שלא הבנו,הרגשנו שזורקים לנו מחיר ואנחנו משלמים
בקיצור ,המקום מגיש אוכל של בית שאני ואחי עדיין מחפשים את הבית.
ציפיתי לקבל מנות שארגיש את חום והאותנטיות של בית ומשפחה ולא שיזכירו לי את חיי כרווק אבל אולי האוכל סיפק את האותנטיות לתיירים הרבים שנכחו במקום
כתובת:האשכול 5 ירושלים מול חצ׳פוריה
מחיר לא מובן ולא זול
ציון:2.5 תפוחים
No comments:
Post a Comment